הרמב''ם כמקור ל''יום כיפורים - כפורים''
חז"ל הדגישו את חשיבותה של מצות מתנות לאביונים יותר ממצוות אחרות של החג. ברשימת המצוות האופייניות לפורים מנו רק .אותה ליד מקרא מגילה
הרמב" בהלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה יז, שהיא האחרונה לפני סיום דבריו בענייני פורים , מבטא את גישת של חז"ל לחובת המתנות לאביונים באמרו: "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין ָ שמחה גדולה ומפוארה, אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים , שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה, שנאמר
"להחיות רוח שפלי ולהחיות לב נדכאים"
? מכל הפסוקים בתנ"ך המחנכים אותנו למצוות צדקה, מדוע בחר "הנשר הגדול",דווקא בפסוק הנ"ל מפרק נ"ז שבישעיהו
